שבת בלילה לפני כ- 37 שנה
הייתי אז ילד קטן…
גרנו בבני ברק
ואני הולך לבית הכנסת עם אבא שלי
הרחוב היה עמוס לעייפה
בהורים וילדים שמיהרו ללכת לבית הכנסת להתפלל
ומסתבר שאבא שלי היה במצב רוח מאוד טוב
אז באמצע הוא שואל אותי
אתה רוצה לראות משהו מעניין?
כמובן שנעניתי בשמחה….
ואז הוא אומר לי
תסתכל, אתה רואה שיש פס לבן באמצע הכביש?
"כן"
תראה עכשיו אתה תיתן לי יד
ואני ילך אתך רק על הפס
מבלי לסטות בסנטימטר!
ואם יבואו מולנו אנשים?
הקשיתי
שהם יזוזו!
אנחנו לא זזים!
אנחנו דבקים במטרה לא לסטות מהפס!
לא משנה מה יבוא לנו מולנו!
ותיווכח לראות שכולם יזוזו מפנינו
ואף לא יכריח אותנו לזוז…
וראה זה פלא
נתתי לו יד והלכנו
כ- 5 או 6 דקות
וכולם זזו מפנינו!
אף אחד לא ניסה "להזיז" אותנו!
כשגדלתי
והתחלתי לעזור לאנשים
להיגמל, ולעשות שינויים בחיים,
הסיפור היה לנגד עיני
הבנתי שאם יש לבן אדם מטרה
והוא ממוקד להצליח בו
אז לא משנה מה בא לו "ממול"
ולדוגמה
אם בן אדם ממוקד להוריד במשקל
אז אפי' אם בא לו ממול
קולה, עוגה, רוגלעך, בורקס, שוקולדים, ממתקים,
חופש, בתי מלון,
או אם הולך לשמחות
חתונות, בר מצוות, סגירת שידוך, ווארטים, שבע ברכות,
תיקון בבית הכנסת,
או כל דבר אחר…
אם הוא ממוקד במטרה להוריד במשקל
ולהיות בריא
כל אלו שבאים לו "ממול" לא מזיזים אותו
ולו בסנטימטר!
ובסוף כל אלו שרוצים לפתות אותו "יזוזו"…
והוא יצליח להגיע
למטרה שהוא קבע לעצמו מראש!
מאחל מקרב לב
שתצליח להיות דבוק במטרה ולהגשים את יעדיך!
משה טרייטל
יו"ר מכון "הגומל"
