מתווך נדל"ן שהכרתי התעשר בזכות ההתמכרות שלו.
ב. הופיע לקליניקה שלי כחצי שנה אחרי שפתחתי אותה.
ב. הוא איש מוכשר מאד, העוסק בתחום הנדל"ן ומרוויח
כהוגן.
ראיתי עליו שהוא מרוסק לגמרי. כמה דקות הוא ישב
בשקט, עצוב, ואחר כך בלי כל הקדמות אמר לי: אני
מתחנן אליך, תן לי כלים להיגמל מצפייה באינטרנט. אני
כבר מקיא את זה, נמאס לי, אבל איני מפסיק. כואבות לי
העיניים, צורב לי בעפעפיים, אני מרגיש את המוח שלי כמו
בצק, רואה מטושטש, דואב לי הראש, אבל אינני מפסיק.
רחם עלי, גמול אותי!
הוא לא היה צריך לספר שאיבד את הטעם בחיים, הוא היה
נראה כמו אדם שמכשף מצץ ממנו את כל דמו, והותיר בו
כמות מזערית כדי שיוכל להמשיך לנשום.
העיניים שלו אמרו הכל. אינטרנט.
כמו אדם העומד לפני כיתת יורים, רגש הבושה התנדף
ממנו לחלוטין, והוא סיפר לי ביבושת על המצב הנורא
שאליו התדרדר. הוא כל כך לא רצה לחיות והיה פתוח
מאד בהרגשה שלו, עד ששאלתי אותו: למה הגעת לכאן?
הוא אמר: אני מאמין בתחיית המתים. איש חכם בעל הומור
שחור. הוא ידע לאבחן את מצבו האמיתי. אחרי דקת
שתיקה הוסיף: אני חייב זאת לאשתי ולילדים שלי. אין
מגיע להם חיים נוראים כאלה.
הקדשתי לו שעה ארוכה להסברת עקרונות השיטה. ראיתי
את הניצוץ ההולך ונדלק בעיניו, מתרחב לגחלת והופך
ללהבה! הוא קלט! קפץ מכסאו בהתרגשות, טפח על שכמי
והודיע: יצאתי לדרך!
הייתי כל כך מאושר. שום דבר לא הכין אותי לאכזבה
הקשה שחוויתי כעבור שמונה ימים, בפגישה הבאה.
– משה, זה לא הולך, משה.
– תאר לי בבקשה את סדר היום שלך, ביקשתי ממנו.
התברר שמדובר באיש מוכשר מאד הטווה קשרים
במהירות, מזהה הזדמנויות עסקיות לפני אחרים, ובשעת
עבודה יומית הוא מרוויח יותר ממה שאחרים מרוויחים
ביום עבודה.
הטלתי את שאלת הזהב: מה אתה עושה בשעות ה'מתות'
שלך?
– יושב במשרד.
– אז חבל שבאת אלי.
– החזר לי את הכסף.
– אני מוכן לשלם לך תוספת.
– לא מתאים לך להשפיל אותי.
– אני רציני. אני מוכן לשלם הרבה כסף למי שמעשיר את
הידיעות שלי בתחום שהפך לעיסוק חיי. לימדת אותי שאי
אפשר להישאר חסר עיסוק ולהיגמל. זהו בדיוק כמו אדם
שמתנגב כשהוא בתוך הבריכה. אין סיכוי!
איש פיקח ישב מולי. הוא קלט ברגע את הרעיון ויצא
מהחדר כנמר רעב המשחר לטרף. חודש לא שמעתי ממנו.
חלפו חודשיים, החלטתי להרים טלפון. הוא היה לבבי, אבל
ענייני מאד: אני עסוק, אתה עוד תשמע ממני.
נבהלתי כהוגן. חלף חודש נוסף, שכחתי אותו, עד שנחתה
בתיבת הדואר שלי מעטפה מפוארת. הזמנה לאירוע מכובד,
שאינני רוצה לחשוף את פרטיו. במכתב ארוך שצירף
להזמנה גולל האיש את מה שחלף עליו מאז פגישתנו.
הוא עובד יותר מעשר שעות ביום, והחליט להקדיש חצי
מהרווחים שלו לנושא הקרוב ללבו. תוך ארבעה חודשים
הוא ירה את אבן הפינה למיזם מדהים, ואם הוא ימשיך
כך הוא יהיה עוד אחד מהאנשים המאושרים ההופכים את
העולם למקום טוב יותר.
